בנם של שושנה ואברהם. נולד ביום ז' בתמוז ת"ש (13.7.1940) בפתח תקווה.

דוד גדל והתחנך בבית דתי בפתח תקווה. בגיל חמש החל את לימודיו בבית ספר יסודי, המשיך ללימודים בתיכון, ובסופם, בגיל שבע-עשרה, קיבל תעודת סיום שתים-עשרה שנות לימוד.

בחופשות מבית הספר הצטרף לקבוצת נערים שעבדו בחקלאות בענף איסוף הכותנה.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, למד במשך שנה ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1958, כשהיה בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל, ובשל שליטתו בשפה הערבית שובץ ביחידה של חיל המודיעין.

כשנה לאחר מכן, כשהשתתף במבצע לאיתור מוקשים באזור ניצנה שעל גבול מצרים, עלה על מוקש הג'יפ שבו נסע. שלושת חבריו – החיילים שנסעו עימו – נהרגו, ודוד, שסבל מפגיעת ראש קשה, היה היחיד ששרד.

לאחר אשפוז שנמשך כחצי שנה ותהליך שיקום ממושך בבית החולים "הדסה" בירושלים, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-טוראי והוכר כנכה צה"ל.

מאז עבד במחלקת החינוך של עיריית פתח תקווה. על מסירותו הרבה קצר שבחים וזכה למכתבי הוקרה מרגשים.

בגיל שלושים וחמש הכיר את עתליה, ובין השניים התפתח קשר זוגי. כתשעה חודשים לאחר מכן נישאו. נולדו להם בן ובת – חנן וּורד, ודוד היה עבורם אב מסור ואוהב ונטע בהם ערכים.

דוד סדר נפטר ביום ט"ז בסיוון תשמ"ב (7.6.1982). בן ארבעים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין "סגולה" בפתח תקווה. הותיר אישה, בן ובת. בעת פטירתו הייתה רעייתו בחודש הרביעי להריונה. בתם יעל נולדה כחצי שנה לאחר מכן.

על מצבתו חקקו אוהביו: "נלקח מאיתנו ללא עת".

בתו יעל כתבה: "הכאב, הגעגוע והחלל נוכחים בכל עת. בליבי תמיד".